למה צרפתים יכולים לאכול מידי יום כריך העשוי מבגט מקמח לבן, עם מלא חמאה, גבינות 40% ונקניק בשר חזיר מפוצץ בשומן ועדיין לשמור על גיזרה ממש סבבה? לעומת זאת, בישראל, הדיאטנים/ות מתחננים/ות שנוציא את החמאה מהבית, נמעיט כמה שאפשר באכילת מוצרים מהחי העתירים בשומן ולמי ששומר/ת מישקל מומלץ להימנע מגבינות בעלות אחוז שומן גבוה. בעוד שבבריטניה קובעים מחקרים שלחם לבן הוא בריא, אצלנו מתייחסים לגלוטן כאילו הוא אוייב האנושות ומפצירים בנו שאם כבר צורכים לחם, אז רק מדגנים מלאים. אז איפה הפער? האם אנחנו מפספסים משהו שבאירופה גילו? האם התזונאים/ות הישראלים/ות לא מספרים/ות לנו משהו? מי פה טועה ואולי מטעה?
התחלתי להתעניין בנושא כשבאתי לביקור בבית הורי וראיתי את אמא שלי מעבירה מכשיר אלקטרוני מצפצף על הזרוע אחרי כל ארוחה. כששאלתי מה פשר הציפצופים היא ענתה שהיא בודקת מה השפעת הארוחה על רמת הסוכר בדם שלה. בהתחלה לא הבנתי מה זה אומר, ברור שמוצרים עתירי סוכר כמו פירות, לחם ושוקולד מעלים את רמת הסוכר בגופינו ומאכלים כמו דגים וירקות אינם מעלים. מדוע שנשקיע כל כך הרבה משאבים בתיעוד הארוחות שלנו כדי להבין משהו כל כך אלמנטרי ופשוט?
לאחר שהעמקתי בנושא, נוכחתי לדעת שאין נוסחה אחידה בעזרתה ניתן לדעת כיצד כל מאכל משפיע על הגוף שלנו. כל מאכל משפיע על רמת הסוכר בדם בצורה שונה אצל כל אינדבידואל. יש שונות בין בני האדם בתגובה שלהם למאכלים, זה קשור בגנטיקה, הרגלי אכילה, פעילות גופנית ועוד… אחד המרכיבים המשפיעים ביותר על עלייה במשקל הינו רמת הסוכר בדם. לכן, חשוב ששומרי/ות משקל יהיו מודעים לכך שכל מאכל ומאכל משפיע על כל אחד ואחת בצורה אחרת.
כשדיאטיינים/ות קובעים/ות עבורינו מה טוב לנו ומה רע לנו, הם/ן מסתמכים/ות על השפעה ממוצעת של המאכלים הללו. בעצם כל עולם התזונה וההמלצות שאנחנו מקבלים/ות מתזונאים/ות מבוססות על ממוצעים, הסתברויות והשערות. כלומר, בממוצע פחממות הופכות אותנו לשמנים/ות ולכן ההמלצה הכללית לציבור תהייה להגביל צריכת פחממות. אולם, מאחר ותזונה הינה עניין אישי, קיימת סבירות גבוהה שתזונאים/ות ממליצים/ות בכל יום ביומו לקוחותיהם/ן בצורה שגויה. שומרי/ות משקל או א/נשים שמבקשים/ות לסגל אורח חיים בריא צריכים/ות להיות מודעים שתזונאים/ות אינם/ן מסוגלים/ות לתת הערכות מדוייקות, מה מומלץ וממה כדאי להימנע.
מחקרים מראים שמאכלים או שילובים של מאכלים מסויימים מקפיצים או מורידים את רמות הסוכר בגוף באופן שונה אצל כל אחד ואחת. אחד יכול לשתות מיץ תפוזים ורמת הסוכר שלו תזנק לשמים והשניה יכולה לשתות בדיוק אותה כמות ללא נזק. אמא שלי, לדוגמה, מאז אותו שבוע, בו היא בדקה אחרי כל ארוחה מה קורה לרמת הסוכר שלה בדם, הפסיקה לאכול אורז.
לפי דיי טו (DayTwo) השוני בתגובה של בני אדם למאכלים שהם אוכלים קשור להרכב של חיידקי המעיים שלנו. דיי טו היא חברת סטארט אפ שבעזרת בדיקות מעיים, איסוף נתונים ושימוש בלוגריטמים מחשבת עבורינו אלו מאכלים כדאי לנו לשלב על מנת להוריד במשקל וכן לשמור על אורח חיים בריא. לא ניסינו את השירות שלהם אז אנחנו לא יכולים להמליץ או לא להמליץ, אתם מוזמנים לראות בעצמכם באתר, ולכתוב לנו אם זה עובד: https://www.daytwo.com/
אז בפעם הבאה כשמתחשק לכם משהו טוב, אתם מוזמנים לבוטי (Buti & Co) ולהתענג מהמבחר המוצע שיש לנו, ועזבו אתכם שטויות... אם זה גורם לכם להרגיש טוב, זה כנראה טוב.
מקורות: